בשבעה באוקטובר, לאחר האסון הגדול בתולדותינו, ראינו תופעה של חברה עם יצר חיים. בעוד שבמדינות אחרות תושבים בורחים כשמתחילה מלחמה, אלפי צעירים קטעו טיול אחרי צבא או לימודים בחו"ל, וחיפשו טיסות כדי להגיע ולהתגייס. כיכר דיזינגוף שרק שבועות בודדים לפני האסון הייתה מוקד למחלוקת על תפילה, הפכה למקום שבו התרכזו אלפים לתרום מזון וציוד, אלפים חיכו בתורים לתרומת דם, ואזרחים וחיילים פשוט הסתערו להציל חיים. ארגוני חברה אזרחית קמו כפטריות אחרי הגשם, ופשוט אמרו "הנני" – מאנשי זק"א שעשו עבודת קודש קשה מנשוא, דרך מתנדבי ארגוני ההצלה, ועד "אחים לנשק" שהפכו בתוך ימים למוקד לוגיסטי אדיר. גם צה"ל התעשת אחרי המחדל הענק, התארגן, טיהר את השטח, העלה לוחמים צפונה, גייס מילואים, וערך תוכניות שהפכו לתמרון קרקעי שעוד יילמד בספרי המקצוע של התחום הצבאי. בהנהגה, בניגוד למה שחשב סינוואר, ידענו להתאחד ולתת רוח גבית ואמון לחיילינו בחזית, וכך גם תקווה וביטחון לאזרחים שבעורף.

ולצד היוזמות הרבות האלו, לצד ההתעשתות של הממסד הביטחוני, לצד הכוח האדיר של העם, רק גוף אחד לא הגיע - המדינה. כדי להתמודד עם האסון, היה צריך להקים גופים חדשים, למנות פרוייקטורים בתהליכים שחלקם כשלו. לולא רוח ההתנדבות בעם, המפונים הרבים, משפחות החטופים והחטופים ששבו, לא היו זוכים לטיפול הראוי להם. את אותה תופעה ראיתי במהלך מגפת הקורונה, הצורך במשרד הביטחון לביצוע משימות פשוטות כמו הקמת אוהל שיאפשר בדיקות בנתב"ג, מצביעה על כשלים מבניים בשירות הציבורי בישראל. אל נטעה, יש לישראל שירות ציבורי עם אנשים מצוינים, רבים מהם מסורים לתפקידם באופן מעורר השראה. אבל שורת כשלים שמתחילים במבנה הממשלה ובפוליטיזציה של קבלת ההחלטות, דרך מנגנוני הגיוס, הגמישות הניהולית, והביזור במשרדי הממשלה, הופכים את השירות הציבורי בישראל לבינוני ואף פחות מכך בשורה של מדדים בינלאומיים. לצערי - זה גם מה שראינו במבחן המציאות הקשה ביותר שקיבלנו בשבעה באוקטובר.

לכן, כחלק ממסע התקווה הישראלי שאנחנו עורכים במחנה הממלכתי, אנו יוזמים גם תוכנית פעולה רחבה שתשים בין השאר בראש סדר העדיפויות את תיקון השירות הציבורי. בכוונתי, אם אקבל את האמון ואהיה ראש הממשלה, לעסוק בנושא הזה באופן אישי, משום שהממשלה צריכה לשרת את העם. השירות הציבורי הוא אחד מהמפתחות לשגשוג כלכלי, לחיזוק תחושת הלכידות, ולדבר הבסיסי ביותר שממשלה צריכה להעניק לאזרחיה - חיים טובים יותר.

בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי.